בהמשך למאמר הקודם שפרסמנו בתאריך ה-21.3.2023 בנושא "מס יציאה" (להלן קישור למאמר), במאמר זה נעסוק בנושא ניתוק תושבות לצרכי מס.
לאחרונה אנו שומעים על לא מעט ישראלים שבוחרים לעשות רילוקיישן (קראו גם על: מיסוי רילוקיישן), אם גם אתם נמנים עליהם חשוב מאוד שתהיו מודעים לנושא של ניתוק התושבות ברשות המיסים ולהשלכות וחשיפות המס הקיימות.
–
אז מה בעצם משמעות המונח ניתוק תושבות?
כשם המונח כך משמעותו, אדם הבוחר לעזוב את ישראל ולהעביר את חייו למדינה אחרת בחו"ל צריך להראות את ניתוק התושבות שלו מישראל והעברתו למדינה האחרת.
תהליך זה אינו רק הצהרה אלא כולל הוכחות בפועל, כמו שינוי מרכז החיים, העברת נכסים, קשרים כלכליים וחברתיים למדינה החדשה, וכן מילוי הטפסים והצהרות הנדרשים ברשות המיסים. ניתוק תושבות מס חיוני כדי להימנע מתושבות מס כפולה, העלולה להביא לתשלומי מס גבוהים ולחשיפות מס לא צפויות.
–
מבחן התושבות בדין הישראלי.
סעיף 1 בפקודת מס הכנסה, מגדיר תושב ישראל כמי שמרכז חייו בישראל.
לצורך קביעת מרכז החיים נקבעו 2 מבחנים:
מבחן מהותי– במבחן זה יובאו בחשבון מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
א. מקום בית קבוע;
ב. מקום המגורים של בני המשפחה הגרעינית;
ג. מקום העיסוק הקבוע;
ד. מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים;
ה. מקום פעילות בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים;
מבחן כמותי – במבחן זה נקבעה חזקה שמרכז חייו של יחיד בשנת מס הוא בישראל-
א. אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
ב. אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
המבחנים לעיל הם קריטיים גם לצורך קביעת ניתוק תושבות מס הכנסה. אדם המבקש לנתק את תושבות המס מישראל צריך להוכיח שהמבחן המהותי והמבחן הכמותי אינם מתקיימים לגביו.
יודגש כי המבחן הכמותי ניתן לסתירה על ידי המבחן המהותי, שהוא המבחן היציב, הקובע והמכריע לצורך קביעת מרכז החיים ואשר אינו ניתן לסתירה.
תהליך ניתוק התושבות מצריך תכנון מדוקדק ועמידה בקריטריונים שהוגדרו, על מנת להבטיח שהיחיד יוכר כתושב חוץ לצורכי מס וכך להימנע מתושבות מס כפולה ומחשיפות מס מיותרות.
–
איך מבצעים נכון את ניתוק התושבות?
עליכם להוכיח כי ההיבטים המרכזיים של מרכז חייכם נותקו מישראל והועברו למדינה אחרת.
להלן מספר פרמטרים מרכזיים להוכחת ניתוק תושבות לצרכי מס:
שהיה בישראל מתחת ל-183 ימים בשנה.
מגורים דרך קבע בחו"ל.
העברת בני המשפחה הגרעינית לחו"ל.
זיקת הפרנסה מתקיימת בחו"ל.
זיקות אישיות, כלכליות וחברתיות אחרות מתקיימות בחו"ל.
הכרת תושבות במדינה האחרת בחו"ל.
חשוב לציין, כי לא נדרש לנתק את כל הזיקות הקיימות בישראל וניתן להוכיח שהתקיים ניתוק תושבות במידה ומירב הזיקות קושרות למרכז חיים אחר בחו"ל.
–
השלכות וחשיפות מס שיש לקחת בחשבון
דיווח ותשלום מס הכנסה בישראל – במידה ומרכז החיים עדיין בישראל, תושב ישראל חייב בדיווח ותשלום מס בישראל על כלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל.
אי ביצוע נכון ומבוסס של ניתוק תושבות מס הכנסה עלול לגרום לתשלום כפל מס – הן במדינת ישראל והן במדינה האחרת בחו"ל.
מכירת פעילות לחו"ל – מרכז החיים הועבר לחו"ל אך טרם המעבר הפעלתם פעילות ש"נסגרה" והועתקה לחו"ל, במצב זה קיימת חשיפת מס על מכירת הפעילות על פי שווי ביום העתקה.
רקע והצעת החוק ביום ה-19.1.2026 פורסמה הצעת חוק לעידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו-2026. הצעת החוק נועדה לתת מענה למציאות כלכלית וחברתית ייחודית,
במשך שנים רבות נהנו עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים מהטבה ייחודית בדיני המס בישראל: פטור מדיווח לרשות המסים בגין הכנסות ונכסים מחוץ לישראל, לתקופה של
יחסי ישראל- תאילנד היחסים בין ישראל לתאילנד התפתחו באופן משמעותי מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בשנת 1954. למרות המרחק הגיאוגרפי, שתי המדינות מקיימות קשרים כלכליים, מסחריים