הצעת חוק חדשה שואפת לשנות את כללי המשחק ולהטיל סדר חדש בעולם המיסוי של חברות ארנק.
רקע
בישראל, כמו במדינות רבות, מיסוי חברות מבוסס על שיטה דו-שלבית:
- שלב ראשון – מס חברות נגבה על הרווחים באותה שנה.
- שלב שני – כאשר הרווחים נמשכים כדיבידנד לבעלי המניות, מוטל מס נוסף.
בשקלול שני השלבים, מס החברות והמס על הדיבידנד לבעל מניות מהותי עשוי להגיע לכ-46% ואף ל-48% אם הם חייבים במס ייסף.
השיטה מבוססת על עקרון השקילות המיסויית, שמטרתו לצמצם את ההבדל בין שיעור המס על הכנסה המופקת ישירות על ידי היחיד לבין אותה הכנסה שהוא מפיק באמצעות חברה.
עם זאת, השיטה מעניקה יתרון משמעותי: דחיית תשלום המס. בעוד עצמאיים ושכירים משלמים את המס במועד הפקת ההכנסה, בעלי חברות יכולים לדחות את תשלום המס עד לחלוקת הדיבידנד. המדינה רואה בדחייה זו תמריץ להשקעות ולהגדלת פעילות כלכלית, מתוך ציפייה שהדבר יוביל לצמיחה כלכלית ולעלייה בהכנסות ממסים בטווח הארוך.
בינואר-אוגוסט 2024, צוות מיוחד בראשות משרד האוצר בחן את סוגיית הרווחים הלא מחולקים, והתמקד ב"חברות ארנק" – חברות עם בעלי מניות מועטים, לרוב יחיד.
לטענת הוועדה, חלק מהחברות מנצלות דחייה זו באופן שאינו תואם את כוונת המחוקק, ומשמשות כ"ארנק" לצבירת הון אישי מבלי לחלק את הרווחים או להשתמש בהם לפעילות עסקית ריאלית. מצב זה מוביל לכך שהמס על הדיבידנד נדחה לצמיתות ולא ממלא את תפקידו בכלכלה.
עיקר המלצות הצעת החוק
הצעת החוק מתמקדת בעיקר בשני סוגים של חברות ארנק:
- חברות שרווחיהן נובעים מפעילות בעלי המניות
במקרים אלו, בעלי המניות מפיקים הכנסות משמעותיות מהפעילות העסקית אך מושכים מהחברה סכומים קטנים יחסית, לרוב כמשכורות או דיבידנד לצורכי מחיה בלבד. יתרת העודפים נשארת בחברה ונמנעת מתשלום המס הגבוה, מה שמוביל למיסוי מופחת שאינו משקף את תרומתם האמיתית של בעלי המניות לפעילות. - חברות החזקה
חברות אלו אינן מנהלות פעילות עסקית שוטפת או משמעותית, והכנסותיהן מבוססות בעיקר על מקורות פסיביים – כגון השקעות בנדל"ן, דיבידנדים מחברות אחרות או רווחי הון.
לעיתים קרובות, ההון המשמש להשקעות בחברות אלו מקורו ברווחים עסקיים שנצברו קודם לכן, מבלי ששולם עליהם מלוא המס שנדרש לפי המודל הדו-שלבי.
כתוצאה מכך, בעלי השליטה נהנים מיתרון מס משמעותי, כאשר השקעותיהם דרך חברת ההחזקה נעשות בתנאי מס מועדפים. זאת בניגוד ליחידים, שמשלמים תחילה את מלוא המס לפני השקעת חסכונותיהם.
חברות אלו מתאפיינות בשליטה מוחלטת של בעלי המניות על מדיניות חלוקת הדיבידנדים, תוך היקפי הכנסות משתנים התלויים בהיקף הנכסים המנוהלים.
הצעות החוק
- תיקון סעיף 62א הקיים:
סעיף 62א הוחל ב-1.1.2017 במטרה לצמצם את התופעה בה שכירים, בעיקר ברמות שכר גבוהות, מפסיקים את עבודתם כשכירים וממשיכים לספק את אותם שירותים לחברה באמצעות חברה שבשליטתם. במקרים אלו, אף על פי שבמישור הפורמלי מדובר ביחסי חברה-חברה, במישור המהותי היחסים נותרים דומים ליחסי עובד-מעסיק.
הסעיף מאפשר להתעלם מקיומה של החברה במקרים אלה ולחייב את נותן השירות במס ישיר על ההכנסות הנובעות מפעילותו האישית.
כעת, מוצע לטפל בפרצות שנותרו בסעיף ולהרחיב את תחולתו כדי למנוע ניצול לרעה של מנגנון זה. להלן עיקרי השינויים המוצעים:
- החלפת המונח "בעל מניות מהותי" במונח "בעל שליטה"
ההגדרה "בעל מניות מהותי" מתייחסת רק להחזקה במועד מסוים ואינה מתאימה לבחינת שיעורי החזקה לאורך שנת מס מלאה. במקומה ייעשה שימוש במונח "בעל שליטה", המוגדר באופן שמתייחס להחזקה בכל יום בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה. - צמצום ההחרגה להכנסות ממתן שירותים בחברה שבה היחיד הוא נושא משרה
כיום, סעיף 62א(א)(1) לפקודה קובע שהכנסות מחברה אחרת שבה היחיד הוא "בעל מניות מהותי" אינן מיוחסות לבעל המניות המהותי וממוסות במס שולי. מדובר במקרים שבהם היחיד או חברת המעטים שבבעלותו פעלו כנושאי משרה או העניקו שירותי ניהול לחברה זו. מוצע לצמצם את ההחרגה כך שתהיה רלוונטית רק אם ליחיד יש שליטה של 50% ומעלה בחברה בה ניתנים השירותים. שינוי זה נועד למנוע ניצול לרעה של המנגנון על ידי בעלי מניות שאינם מחזיקים בשליטה מלאה. - ייחוס הכנסות מסוג פעילות הנעשית ביחסי עובד-מעביד
סעיף 62א(א)(2) לפקודה חל על מקרים שבהם הכנסות חברת מעטים נובעות מפעילות יחיד לטובת חברה, כאשר מדובר בסוג פעולות שמבוצעות בדרך כלל על ידי עובד עבור מעסיקו. כיום, פעילות זו מוחרגת אם היחיד הוא "בעל מניות מהותי" או שותף באותה חברה. מוצע לבטל את ההחרגה הזו כדי למנוע מצב שבו הכנסות מסוג זה אינן מיוחסות ליחיד ונמנעות ממיסוי פרוגרסיבי. שינוי זה נועד לוודא שהכנסות בעלות אופי דומה ליחסי עובד-מעביד ימוסו בהתאם לשיעור המס השולי של היחיד. - קיצור תקופת המבחן לחזקה של יחסי עובד-מעסיק
כיום, אם 70% או יותר מהכנסות חברת מעטים מקורן בשירותים שניתנו על ידי יחיד ללקוח אחד למשך שלושים חודשים מתוך ארבע שנים, רואים בהכנסות ככאלו שנעשו בידי עובד בעבור מעסיקו. מוצע לקצר את תקופת המבחן לחמישה עשר חודשים מתוך שנתיים, כדי לפשט את הבחינה ולמנוע מניפולציות כגון העברת הכנסות בין שנות המס וכדומה. - ביטול החרגה לשותפים בחברות בע"מ ושותפויות
מוצע להחיל את הסעיף גם על שותפים שנותנים שירותים לשותפות באמצעות חברה בבעלותם. אין הצדקה להחרגת שותפויות, שכן בפועל אין הבדל מהותי בין מתן שירות לתאגיד שהוא חברה בע"מ לבין שירות לתאגיד שמואגד כשותפות.
- הרחבת סעיף 62א: הכללת חברות עם רווחים מפעילות אישית של בעלי המניות
מוצע להרחיב את תחולת סעיף 62א לפקודה כך שיחול גם על חברות מעטים עסקיות שבהם עיקר הרווחים נובעים מפעילות עתיקת יגיעה אישית – פעילות שבה התרומה הדומיננטית היא של בעלי המניות עצמם. לעיתים, הכנסות אלו נשארות בתוך החברה כדי להימנע מתשלום המס השולי שחל על היחיד.
עקרונות ההצעה:
- ייחוס ההכנסות לבעל השליטה: בעל מניות שהוא בעל שליטה יחויב במס על חלקו היחסי בהכנסה החייבת של החברה מפעילות עתירת יגיעה אישית, כאשר ההכנסה העולה על 25% משיעור הרווחיות תיוחס אליו לפי שיעור החזקתו.
- פישוט חישוב ההכנסה: ההכנסה תיוחס לבעל השליטה באופן יחסי לאחזקותיו, ללא צורך בקביעת החלק המדויק שמקורו בפעילותו האישית. פישוט זה חיוני במיוחד בחברות שבהן מספר בעלי מניות פעילים.
- סיווג ההכנסה: הכנסה עסקית תיחשב כהכנסה מעסק, משלח יד או לפי סעיף 2(10) לפקודה. הכנסה מדיבידנד תמשיך להיחשב כהכנסה מדיבידנד כך שיחולו עליה שיעורי המס החלים על תשלום של דיבידנד ליחיד, וזאת מאחר שכבר שולם השלב הראשון במיסוי הדו-שלבי, על ידי החברה שהפיקה את ההכנסה וחילקה את הדיבידנד לחברת המעטים.
תחולת ההסדר:
- מיקוד בחברות קטנות יחסית: הסעיף יחול על חברות מעטים שהכנסותיהן מפעילות עתירת יגיעה אישית אינן עולות על 30 מיליון שקל למספר בעלי השליטה בחברה.
- רווחית גבוהה: תחולת הסעיף תותנה בכך ששיעור הרווחיות של החברה בשנת המס עלה על 25%.
- מס על רווחים לא מחולקים של חברות החזקה
התיקון מציע להטיל מס חדש בשיעור של 2% על רווחים צבורים של חברות מעטים, שאינם משמשים לפעילות ריאלית מהותית במהלך שנת המס.
מטרת המס היא לתמרץ חלוקת רווחים כדיבידנד במקום להותירם בחברה.שיעור המס נבחר באופן מחושב: הוא גבוה מהריבית חסרת סיכון במשק אך נמוך מהריבית הבנקאית לעסקים, כך שיאפשר לחברות להשקיע רווחים במיזמים ייחודיים ובעלי תשואה סבירה, אך יגרום לחלוקת הרווחים אם אין הצדקה כלכלית להשארתם בחברה.
חריגים והקלות- רווחים שמקורם מהכנסות של חברות הזכאיות להטבות לפי חוק עידוד השקעות הון או רווחים של מוסד כספי לא יכללו בבסיס המס.
- חברות שספגו הפסדים משמעותיים באותה שנה לא יחויבו במס, כדי לשמר כרית ביטחון להמשך פעילותן.
- חברות שמחלקות לפחות 60% מהרווחים שאינם משמשים לצרכים עסקיים במהלך שנת המס לא יידרשו לשלם את המס החדש, בתנאי ששולם מס הכנסה על חלוקת הדיבידנדים.
המס יוטל מדי שנה וחברות המעטים יחויבו בתשלום המס על הרווחים העודפים שנותרו.
לסיכום
התיקונים המוצעים מסמנים מהפכה של ממש בעולם המיסוי של חברות ארנק בישראל.
השינוי המוצע, שעשוי להעלות את נטל המס של חברות מ-23% לכמעט 50%, עלול להוביל לירידה משמעותית בהשקעות, בפעילות הכלכלית ובצמיחה במשק. אם הצעת החוק תאושר, היא צפויה לעורר התנגדויות רבות ולגרום ולמאבקים מצד בעלי מניות מהותיים שיחוו אותה כפגיעה חמורה בזכויותיהם ובאופן התנהלותם העסקית.
השינויים הללו מציבים אתגר משמעותי עבור לקוחותינו. כמייצגים, אנו מחויבים להעמיק בהבנת ההשלכות, לנתח את הרפורמה לעומקה, ולבנות עבור כל לקוח אסטרטגיה מותאמת אישית להתמודדות עם המציאות החדשה. מטרתנו היא להבטיח שלקוחותינו יצליחו לנווט את המורכבויות, לזהות הזדמנויות גם בתנאים מאתגרים, ולהגן על האינטרסים שלהם מול רשות המיסים בצורה המקצועית והיעילה ביותר.
משרדנו מתמחה במיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, ומספק ייעוץ וליווי מקצועי עם דגש על פתרונות מיסוי יצירתיים ומותאמים אישית לצרכים הייחודיים של כל לקוח.
אם אתם זקוקים לייעוץ או ליווי בנושא מיסוי, נשמח לעמוד לשירותכם.
אלעד נעמן יועצים.
