הליך גילוי מרצון מהווה שלב מרכזי בתהליך הפקדת כספים בבנק עבור אלו שלא דיווחו על הכנסותיהם לרשות המיסים.
בנקים דורשים מהלקוחות להוכיח שמקור הכספים המדווחים נבדק ואושר כחוק, ובדרך כלל לא יאשרו הפקדה של כספים ללא דיווח מתאים לרשות המיסים.
האם הליך גילוי מרצון מבטיח אישור הפקדת כספים בבנק?
עם זאת, נשאלת השאלה: האם ביצוע הליך גילוי מרצון מול רשות המיסים, במסגרתו התקבל אישור למקור הכספים, ושולם המס הנדרש, מבטיח את אישור הבנק להפקדת הכספים בחשבון הבנק?
בפסק דין שניתן לאחרונה (ת"א 41090-11-22) נקבע כי ביצוע הליך גילוי מרצון אינו מבטיח באופן אוטומטי את הפקדת הכספים לחשבון הבנק. בית המשפט הדגיש כי הליך זה נועד למנוע העמדה לדין בעבירות מס בלבד, ואינו מונע מהרשויות ובמיוחד המערכת הבנקאית לבחון את מקור הכספים ולוודא את חוקיותם בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון.
באותו מקרה, הבנק סירב לקבל הפקדת כספים מחו"ל לחשבון הבנק של התובע, ובית המשפט אישר את עמדתו.
יש לציין כי מדובר במקרה יוצא דופן, שבו התובע התחמק ממתן הסברים והעברת אסמכתאות מלאים ביחס לכספים שברשותו, סיפק הצהרות אשר נמצאו כלא נכונות ופגע באמון הבנקאי, היו חששות לגבי מעורבותו בעבירות הלבנת הון ורק חלק מהכספים אותם ביקש להעביר מחו"ל היו כלולים בהליך הגילוי מרצון שביצע בעבר.
קריאת פסק הדין במלואו עשויה ליצור רושם מוטעה כי הליך גילוי מרצון אינו תורם לקבלת אישור להפקדת כספים בבנק. אך למעשה, הליך גילוי מרצון, כאשר הוא מתבצע בצורה נכונה ומדויקת, עשוי להוות חלק משמעותי מהתהליך הנדרש לצורך קבלת אישור הבנק.
חשיבותו של הליך גילוי מרצון כחלק מהותי בתהליך קבלת אישור הכספים לבנק.
הוראות המפקח על הבנקים, ובעיקר הוראות ניהול בנקאי תקין 411, מנחה את התאגידים הבנקאיים לקיים הליך של הכרת הלקוח תוך הערכת משתני סיכון שונים. כאשר אדם מפקיד כספים שעברו דרך הליך גילוי מרצון ובפרט מקריפטו, הבנק יראה בו כלקוח העוסק ב"פעילות בסיכון גבוה". מצב זה מחייב את הבנק לנקוט בשורת צעדים הכוללת בדיקת מקור הכספים, נתיבם, מקור העושר, ניטור מוגבר של החשבון, קבלת הסברים מפורטים אודות הפעילות הפיננסית ועוד.
הליך גילוי מרצון מאפשר לאנשים שלא דיווחו על הכנסותיהם כנדרש, לפנות מיוזמתם לרשות המיסים, לשלם את המס הנדרש ולקבל חסינות פלילית. במסגרת הליך זה מתבצעות הליכי ביקורת מקיפות של מקור הכספים אשר דומות לאלו המבוצעות על ידי הבנקים, בדיקות אלו כוללות:
- בדיקת מקור הכסף.
- בדיקת מקור העושר.
- בדיקת הפקדות שנעשו בחשבון.
- קבלת הסברים אודות פעילות הלקוח.
- בדיקות נוספות על מנת לוודא שהלקוח לא מעורב בפעילות בלתי חוקית.
תנאי מקדים לביצוע הליך גילוי מרצון הינו שמקור ההכנסות אינן מפעילות בלתי חוקית.
לאחר קבלת אישור סופי והסכם חתום במסגרת הליך גילוי מרצון, הבנק ימשיך לבדוק את מקור הכספים בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין 411. עם זאת, ביצוע נכון ומדויק של הליך גילוי מרצון, כולל תיעוד וביקורת מקיפה, עשוי להוות בסיס איתן להספקת ההסברים הנדרשים לצורך קבלת אישור הבנק להפקדת הכספים.
משרדנו בעל ניסיון עשיר בביצוע הליכי גילוי מרצון ובתחום הקריפטו בפרט, וכן מתמחה בליווי ובניהול הליכי ביקורת מסוג זה.
נשמח לעמוד לשירותכם ולהעניק לכם את הייעוץ והליווי המקצועי הדרוש להבטחת הצלחתכם בתהליכים אלו.
אלעד נעמן יועצים.
