ניכוי מס במקור במכירת נכסים דיגיטליים

תאריך

רקע

ב-25 בדצמבר 2024, פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות להסדרת ניכוי מס במקור עבור פעילות בנכסים דיגיטליים באמצעות גופים מפוקחים. מטרת התקנות היא להעניק הקלות רגולטוריות, ליצור וודאות ויציבות לפעילות הכלכלית בנכסים דיגיטליים, ולאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים, לפעול במסגרת הגופים המפוקחים, באופן שיפטור את הצורך בדיווח עצמאי ותשלום מס ישיר מצד בעלי הנכסים הדיגיטליים, כאשר הדיווח והתשלום יתבצעו על ידי הגופים המפוקחים.

התקנות פורסמו בהמשך לדו"ח הכלכלנית הראשית בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים ולתזכיר החוק שפורסם במהלך חודש נובמבר 2024 (להלן: קישור למאמר שפרסמנו בנוגע לתזכיר החוק). תזכיר החוק מגדיר מהו נכס דיגיטלי, מסווג אותו כנכס בפקודת מס הכנסה, וקובע כי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווח הון.


עיקרי התקנות שהוצעו:

1. גופים מפוקחים.
גוף מפוקח יהיה בעל רישיון לעיסוק במכירה, רכישה, החלפה או ניהול של נכס דיגיטלי עבור מוכר, מאחד מסוגי הרישיונות לעיל:

א. רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי הניתן על ידי רשות שוק ההון;
ב. רישיון בורסה הניתן על ידי רשות ניירות ערך;
ג. רישיון הניתן על ידי בנק ישראל.

2. ניכוי המס במכירת נכס דיגיטלי.

א. ליחידים– ינוכה מס בשיעור של 25% מרווח ההון הריאלי.
ב. לחברות– ינוכה מס בשיעור מס חברות (23% נכון להיום) מרווח ההון הריאלי.

3. קיזוז הפסדים.
הגוף המפוקח יהיה רשאי לקזז הפסד הון, ובלבד וההפסד והרווח נוצרו אצלו באותה שנת מס.

4. ניכוי ותשלום המס על ידי הגוף המפוקח.

א. במכירת נכס דיגיטלי בתמורה לפיאט או בהעברת נכס דיגיטלי למוכר – ינוכה וישולם המס עד יום ה-16 לחודש העוקב למכירה או להעברה כאמור.
ב. במכירה של נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר ("החלפת אלטים"):

• ינוכה וישולם מס עד ה-16 ביולי עבור עסקאות בתקופה שמיום ה-1 בינואר ועד יום ה- 30 ביוני, ועד ה-16 בינואר בשנה העוקבת עבור עסקאות בתקופה שמיום ה-1 ביולי ועד יום ה-31 בדצמבר.

• בגוף המכונה "גוף מפוקח סגור" (שבו הרכישה הראשונה והמשיכה למוכר מתבצעת בתמורה לפיאט בלבד) – ינוכה וישולם מס עד ה-16 בינואר בשנת המס העוקבת עבור התקופה שמיום 1 בינואר ועד ליום 31 בדצמבר של כל שנת מס.

התקנות מציעות הסדר מקל לניכוי מס במקור בעסקאות החלפת אלטים, בשל אופיין הגבוה והתדירות הקצרה שבהן הן מתבצעות.

5. דיווח שנתי על ידי הגוף המפוקח.
הגוף המפוקח יחויב בהגשת טופס שנתי לפקיד השומה עד יום ה-31 במרץ של כל שנה שיכלול את פירוט העסקאות, הרווחים, ההפסדים, שיעור המס שנוכה ונתונים נוספים עבור כל מוכר.

6. פטור לתושב חוץ.
תושב חוץ שאינו חייב במס בישראל יהיה פטור מניכוי מס במקור, בתנאי שימלא טופס הצהרה על מעמדו כתושב חוץ בתוך 14 ימים מיום פתיחת החשבון ובכל שלוש שנים.

7. תחולה.
מועד כניסתן הצפויה של התקנות לתוקף הוא ה-1 ביולי 2025.


סיכום

טיוטת התקנות החדשה מהווה צעד משמעותי להסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל. המטרות המרכזיות של תקנות אלו הן להקל על בעלי נכסים דיגיטליים כשבאמצעותן המדינה שואפת לעודד את השימוש בגופים מפוקחים לביצוע עסקאות בנכסים דיגיטליים.

תקנות אלו צפויות לתרום לשיפור הסביבה העסקית בתחום הנכסים הדיגיטליים, להגברת האמון בפעילות הכלכלית הקשורה בהם, ולשילובם במערכת הפיננסית הקיימת תוך שמירה על איזון בין עידוד חדשנות לבין שמירה על גביית מס אפקטיבית.

יחד עם זאת, מדובר בצעד חשוב אך חלקי וראשוני בלבד, שכן נותרו עדיין אתגרים רבים, לרבות פערים וקשיים במסגרת התקנות שהוצגו לעיל, המחייבים טיפול והתאמות נוספות בעתיד.

למשרדנו ניסיון רב ומוכח בייצוג לקוחות בתחום הקריפטו, תוך מתן מענה מקיף ומותאם אישית לצרכים ייחודיים של כל לקוח.
אנו מתמחים בהיבטי מיסוי, רגולציה, דיווח, ומספקים ליווי מקצועי ואמין בהתמודדות עם רשויות המס והבנקים ועם אתגרי הרגולציה הייחודיים לתחום זה.

לפרטים נוספים ולסיוע מוזמנים ליצור קשר.
אלעד נעמן יועצים.

מאמרים באותו נושא

מיסים על מטבעות קריפטו

מסחר והשקעה במטבעות קריפטו – ישנם מספר היבטי מס על קריפטו, שחשוב להבין: מס הכנסה קריפטו – סיווג ההכנסה כהונית או פירותית ושיעורי החיוב במס.

קרא עוד »
דילוג לתוכן