חוק עידוד השקעות הון נועד להגביר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי באמצעות מתן הטבות מס משמעותיות לחברות יצרניות וטכנולוגיות. המטרה המרכזית היא עידוד הקמת מפעלים, יצירת מקומות עבודה חדשים ופיתוח תשתית כלכלית איתנה, בעיקר באזורי פיתוח. הבחירה במסלול הנכון בין אם מדובר במפעל מועדף, מפעל טכנולוגי או
תושבי ישראל המחזיקים בזכויות בתאגידים זרים נדרשים להגיש מדי שנה את טופס 150 כנספח לדו"ח השנתי למס הכנסה. חובה זו, שעוגנה לאחרונה בחוזר מס הכנסה 04/2026, חלה על יחידים וחברות המחזיקים במישרין או בעקיפין בחבר בני אדם תושב חוץ. הדיווח נועד לאפשר לרשות המסים לבחון האם מדובר בחברה נשלטת זרה
העולם מעולם לא היה קטן יותר. בלחיצת כפתור אנו סוגרים עסקאות עם ספקים מסין, משקיעים במניות אמריקאיות, מגייסים עובדים מאירופה, או אורזים את חיינו לקראת הרפתקה מקצועית בעמק הסיליקון. הגלובליזציה פתחה בפנינו, כיחידים וכעסקים, אופק אינסופי של הזדמנויות. אך לצד ההזדמנויות, היא יצרה מבוך חדש, מורכב ומאתגר: מבוך המיסוי הבינלאומי.
בעולם הפיננסי המודרני, אחת האמיתות הבודדות היא הצורך בתשלום מסים. אך בעוד שחובת התשלום היא אקסיומה, גובה המס שאתם משלמים אינו גזירת גורל. כאן נכנס לתמונה אחד הכלים הפיננסיים העוצמתיים והחשובים ביותר העומדים לרשותכם: תכנון מס. רבים נוטים לבלבל בין תכנון מס להעלמת מס. זהו המקום הראשון שבו חובה עלינו
כאשר שומעים על "גילוי מרצון", המחשבה הראשונה של רבים קופצת לחסינות מהליכים פליליים. ואכן, זהו יתרון מרכזי ומשמעותי ביותר שההליך מציע. אולם, חשוב להבין שהתמונה רחבה הרבה יותר, והיתרונות של פנייה יזומה להסדרת אי-דיווחים מול רשות המסים חורגים משמעותית מההיבט הפלילי בלבד. במשרד אלעד נעמן יועצים, מניסיוננו הרב בליווי מאות
בעולם שבו השקיפות הפיננסית הופכת לדרישה גלובלית והעברת מידע בין מדינות הופכת לנורמה, יותר ויותר אזרחים, בעלי עסקים וחברות מגלים שהגיע הזמן לעשות סדר בעניינים הפיננסיים מול רשות המיסים. הליך גילוי מרצון הוא הכלי החוקי והיעיל ביותר לעשות זאת – ביוזמה עצמאית, מבלי להיכנס להליך פלילי. במשרד אלעד נעמן יועצים,
האם חייבים לשלם מס על רווחים ממטבעות דיגיטליים? כן. בישראל, רווחים ממכירה או המרה של מטבעות דיגיטליים נחשבים לרווחי הון וחייבים במס רווח הון בשיעור של עד 25%. במקרים מסוימים ייתכן שהפעילות תסווג כעסק – ואז המס יהיה לפי מדרגות המס השולי. האתגר טמון באבחנה בין משקיע רגיל לבין עוסק.
יחסי ישראל- תאילנד היחסים בין ישראל לתאילנד התפתחו באופן משמעותי מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בשנת 1954. למרות המרחק הגיאוגרפי, שתי המדינות מקיימות קשרים כלכליים, מסחריים ותרבותיים הדוקים. תאילנד נחשבת ליעד תיירות פופולרי בקרב ישראלים, ובמקביל, ישנה נוכחות עסקית ישראלית הולכת וגדלה בתאילנד. הסחר בין המדינות מתמקד בעיקר בתחומי החקלאות, הטכנולוגיה
יחסי ישראל- פולין היחסים הכלכליים בין ישראל לפולין החלו להתפתח בשנות ה-80, עם חידוש הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות, והם מהווים כיום עמוד תווך מרכזי ביחסים הבילטרליים. היקף ההשקעות הישראליות בפולין מרשים, ומוערך בכ-2 מיליארד דולר. עיקר ההשקעות מתמקד בנדל"ן מניב, מלונות, מרכזי קניות ודירות מגורים, אך גם בתעשיות נוספות כגון