מיסוי ישראלי

תכנון מס לעסקים בתחום ההשקעות הוא קריטי עבור חברות ויחידים המנהלים נכסים פיננסיים, נדל"ן או השקעות אלטרנטיביות, שכן הוא מאפשר להפחית את נטל המס על רווחי הון, דיבידנדים וריביות בצורה חוקית ומובנית. הליווי המקצועי מתמקד בבחירת מבנה ההחזקות הנכון (כמו חברת החזקות או שותפות), ניצול הטבות מס וזיכויים על מיסי

בעולם שבו תנועות הון חוצות גבולות בלחיצת כפתור, עסקים הפועלים בזירה הפיננסית, החל ממנהלי תיקים, דרך קרנות גידור ועד חברות נוסטרו, זקוקים למעטפת מקצועית שרואה מעבר לדו"ח השנתי. תכנון מס לעסקים בתחום הפיננסים אינו רק ניסיון להפחית את חבות המס, אלא ניהול סיכונים מושכל המבטיח שכל עמלה, ריבית או רווח

עסקים הפועלים בענף הטכנולוגיה פועלים בסביבה עסקית דינמית, המאופיינת בשינויים רגולטוריים תכופים ובהזדמנויות לצמיחה גלובלית. ביצוע תכנון מס לעסקים בתחום הטכנולוגיה מאפשר לחברות אלו לנצל הטבות מס משמעותיות, להפחית חשיפות מיותרות מול רשויות המס ולהבטיח שרווחי החברה יופנו להמשך פיתוח וחדשנות. באמצעות ניהול מקצועי של היבטי מיסוי הייטק, הכולל התייחסות

ביום 8.2.2026 פרסמה רשות המיסים עדכון מס' 1 לחוזר מס הכנסה 7/2025, העוסק בתוספת המס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו (סעיפים 81א–81ו לפקודה). העדכון מתמקד בפרק הדיווח והגבייה, ויש לו השלכות ישירות על תכנון חלוקת דיבידנד כחלופה לתשלום תוספת המס בשיעור 2%. שינוי מועד הדיווח על בחירה בחלופות הדיבידנד

מיסוי חברות בישראל מבוסס על מודל דו־שלבי: מס חברות בשלב הראשון, ומס על חלוקת דיבידנד בשלב השני. מודל זה נועד לייצר ניטרליות מיסויית בין פעילות באמצעות חברה לבין פעילות ישירה של יחיד, תוך מתן יתרון תזרימי לחברות שמותירות רווחים לצורכי השקעה וצמיחה. עם זאת, לאורך השנים זוהה שימוש נרחב במבנה

עד כמה רחוק מגיע הפטור לנכס במסגרת חישוב מאוחד, והאם הסכם שומה שנעשה בעבר סוגר את הדיון? חישוב מס מאוחד בין בני זוג נתפס לא פעם ככלי טכני, כמעט אוטומטי. אולם בפועל, כאשר לתמונה נכנסים פטור ממס לנכה, הכנסה מיגיעה אישית, נכסי נדל"ן בהיקפים משמעותיים והסכמי שומה החלים על שנים

העידן הדיגיטלי פתח עולם שלם של אפשרויות השתכרות חדשות. אנשים רבים הופכים את התחביבים שלהם למקור הכנסה משמעותי – בין אם זה יצירת תוכן ביוטיוב, שיווק משפיענים באינסטגרם וטיקטוק, או מכירת מוצרים באמזון ואיביי. הקלות היחסית שבה ניתן להתחיל להרוויח כסף מהבית, לעיתים קרובות מטשטשת את הגבולות הברורים של עולם

עולם העסקים הוא דינמי ומשתנה ללא הרף. חברות צומחות, מתפצלות, מתמזגות ונרכשות כחלק טבעי מהאבולוציה העסקית שלהן. בין אם המטרה היא התייעלות תפעולית, כניסה לשווקים חדשים, הכנה לאקזיט או הפרדת פעילויות לצורך גיוס משקיעים – שינוי מבנה עסקי (Restructuring) הוא כלי אסטרטגי רב עוצמה בידי בעלי חברות ומנהלים. אך לצד

במסגרת תיקון 277 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א–1961 (להלן: "הפקודה"), עודכן סעיף 62א ונקבעו שני מנגנוני דיווח חלופיים לחברת מעטים, מקום בו חלק מהכנסתה החייבת מיוחס לבעלי מניותיה. להלן סקירה תמציתית ומעשית של שתי החלופות, לרבות אופן הדיווח ברמת החברה וברמת בעל המניות, וההשלכות תזרימיות ומקדמות.   חלופה ראשונה

רקע כללי חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א–1961 (להלן: "הפקודה") מסדיר את התנאים שבהם ניתן לבצע שינויי מבנה (מיזוגים, פיצולים, העברות נכסים ועוד..) תוך דחיית אירוע המס למועד המימוש בפועל. הוראות חלק זה נועדו לשמור על רציפות מיסויית ולאפשר לחברות לבצע שינויים מהותיים במבנה הארגוני שלהן, מבלי שהדבר

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025)(מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 או בשמו המוכר – "חוק הרווחים הכלואים", ישנם היבטי מע"מ שונים שראוי להרחיב לגביהם. מדובר בהוראת שעה לשנת 2025 הכוללת בתוכה הקלות שחשוב להכירן. אחת ההקלות המרכזיות היא שהעברת זכות במקרקעין מחברת מעטים לידי בעל המניות

רקע ביום 3.4.2025 פורסם חוזר מס הכנסה מספר 03/2025 (להלן: "החוזר") העוסק בהוראת שעה שנקבעה בסעיף 6 לחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2025 (תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (להלן: "הוראת השעה"). הוראת השעה מאפשרת ביצוע העברת נכסים מחברת מעטים לבעלי המניות, תוך הקניית הקלות

ביום ה-19.3.2025 פרסמה רשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא קיזוז הפסדים הוניים, בהקשר למניות שהוקצו לעובדים במסגרת תוכנית אופציות לעובדים (קישור לנייר העמדה). רקע סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מסדיר את אופן המיסוי והדיווח בעת מימוש מניה שהוקצתה לעובד במסגרת תוכנית אופציות לעובדים. לפי הסעיף, "מועד המימוש" – שהוא מועד

ביום ה-31.12.2024 אושר בכנסת ישראל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "התיקון"). בתאריך ה-9.1.2025 פרסמנו את חלק א' של הסקירה לתיקון, שבו ניתחנו את השלכות המס עבור חברות שבהן הרווח נובע בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות (קישור

ביום ה-31.12.2024 אושר בכנסת ישראל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "התיקון").בתאריך ה-9.1.2025 פרסמנו את חלק א' של הסקירה לתיקון, שבו פירטנו את השלכות המס עבור חברות שבהן הרווח נובע בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות (למאמר הקודם

ביום ה-31.12.2024 אושר בכנסת ישראל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "התיקון"). כפי שציינו במאמרנו מיום ה-28.11.2024, אשר סקר את הצעת החוק (להלן קישור), מדובר בתיקון שמשנה את חוקי המשחק בעולם מיסוי חברות ארנק ומבשר על מהפכה של

השכרת מעל 10 דירות למגורים – האם זו הכנסה מעסק? עמדת רשות המיסים בשנים האחרונות, בעקבות פסק הדין בעניין לשם ושרגא בירן (ע"א  7204/15, ע"א 8236/16), היא כי הכנסה מהשכרה של 10 דירות מגורים ומעלה תסווג כהכנסה מעסק החייבת במס שולי אשר יכול להגיע עד ל-50%. בתאריך 24.1.2024 ניתן פסק

הצעת חוק חדשה שואפת לשנות את כללי המשחק ולהטיל סדר חדש בעולם המיסוי של חברות ארנק. רקע בישראל, כמו במדינות רבות, מיסוי חברות מבוסס על שיטה דו-שלבית: 1. שלב ראשון – מס חברות נגבה על הרווחים באותה שנה. 2. שלב שני – כאשר הרווחים נמשכים כדיבידנד לבעלי המניות, מוטל מס

בחודש שעבר פורסמה פסיקה אשר קיבלה את עמדת המערערים בנוגע לרכישת חברה בהפסדים וקיזוז הפסדיה המועברים וזאת בהתאם לנסיבות שעלו באותו מקרה.   רקע רכישת חברת בהפסדים נובעת מתוך הבנה כלכלית ואסטרטגיה מעמיקה. חברות רבות מוצאות עצמן בהפסדים מסיבות שונות כגון ניהול כושל, שינויים בשוק, או השקעות לא מוצלחות. במקרים

במסגרת עסקאות מקרקעין המכילות פעולות בעלות אופי מסחרי, עולה שאלה מרכזית לגבי סיווג העסקה: האם זו עסקת שבח רגילה, שעליה חל מס בשיעור 25%, או האם יש לחייב אותה כפי שחבה עסקה מסחרית רגילה, בשיעורי מס הנעים עד ל-47%? לאחרונה פורסם פסק שמעון אליהו גוזלן ואח' (ע"מ 52828-01-20, ע"מ 52955-01-20,

בפסק דין שמעון אליהו גוזלן ואח' (ע"מ 52828-01-20, ע"מ 52955-01-20, ע"מ 53061-01-20) שפורסם ביום ה-24.4.2024 נדונו מספר סוגיות רבות בנושאים שונים. קצרה היריעה להתייחסות כלל הסוגיות והנושאים שעלו, נתמקד בסוגיות המרכזיות והמשמעותיות בשני מאמרים. במאמר הראשון-מאמר זה, נתייחס לסוגיית רכישה עצמית של מניות, וההיבטים הנוספים שעלו מכיוונים שונים.   1.רכישה

בתאריך ה-7.9.2023 פורסם פסק דין אבי טולדנו (להלן: "המערער") מול פקיד שומה תל אביב 1 (ע"מ 11758-01-21) שהגדיר את גבולות תכנון המס וקבע כי חלוקת דיבידנדים כחלק ממכירת מניות הינה תכנון מס לגיטימי המאפשר ניהול עסקי ומיסוי גמיש יותר. בנוסף פסק הדין שם דגש על חשיבות האכיפה הבררנית והצורך בשימור

בהמשך למאמר שפרסמנו בתאריך ה-14.8.2023 אשר התייחס לחלקו הראשון של חוק האנג'לים, בסעיפים 2 ו-3 בגין הענקת הטבות למשקיעים פרטיים בחברות היי טק ישראליות לצורך עידוד חברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים (להלן: קישור למאמר), במאמר זה נתייחס לחלקו השני של החוק אשר מעניק הטבות לחברות עתירות ידע ישראליות גדולות,

בשורה לענף ההיי טק, בתאריך ה-31.7.2023 פורסם החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג 2023 (להלן: "חוק האנג'לים") המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות היי-טק וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות. מדובר בהוראת שעה לתקופה שמיום ה-31.7.2023 ועד ל-31.12.2026.  מטרת חוק האנג'לים שימור ישראל

בתאריך ה-14.6.2023 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג-2023 (להלן: "הצעת החוק"). כיום, יחיד שיש לו הכנסה מדמי שכירות של דירת מגורים שאינה עולה על סכום של 5,470 ₪ בחודש (נכון לשנת 2023) פטור ממס על הכנסה זו ואינו נדרש לדווח

בעסקאות מכירת מניות, לא פעם חלק מהותי ממרכיבי התמורה כוללים גם תשלום עבור התניית אי תחרות. במקרים מסוג אלו נשאלת השאלה האם ראוי לייחס את כלל התמורה, כתמורה שהשתלמה עבור המניות, או שמא ניתן להפריד בין רכיבי התמורה השונים ולייחס חלק מהתמורה כרכיב עבור התניית אי תחרות אשר יוכר בדוחות

בעלי מניות, ביניהם עובדים, המקבלים דיבידנדים מחברה הזכאית להטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בפקודת מס הכנסה (להלן: "חוק עידוד"), ייתכן מאוד והינם זכאים לשיעור מס מופחת על ההכנסה מדיבידנד. רקע בתאריך ה-8.2.2023 פורסם על ידי בית המשפט המחוזי פס"ד בעניין חברת קונדויט בע"מ ועופר לוי (ע"מ 12626-01-21), אשר עסק

רכישה עצמית – חוק החברות סעיף 1 לחוק החברות מגדיר חלוקה כדלקמן: "מתן דיבידנד או התחייבות לתיתו, במישרין או בעקיפין, וכן רכישה…" "רכישה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות כאוסף פעולות שעניינן רכישת ניירות ערך של החברה המנפיקה, במישרין או בעקיפין בידי החברה עצמה. להשלמת התמונה סעיף 308 לחוק החברות מוסיף

האם התעדכנתם בהוראת הביצוע החדשה בנושא ניכוי מס במקור? שנת המס 2023 כבר כאן והיא נפתחת בבשורה חשובה לכל הנישומים: כניסתה לתוקף של הוראת ביצוע חדשה של מס הכנסה להפקת אישור ניכוי מס במקור. מהי משמעות ההוראה וכיצד תוכלו להפיק ממנה את המיטב? מומחי משרד אלעד נעמן יועצים קראו כל

בתאריך ה-16.11.2022 פורסם פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א בעניין פרופ' ניצן ביצ'צ'ו, ד"ר יובל יעקובי וד"ר בן-ציון כרמי (להלן: "המערערים"). להלן תמצית העובדות: המערערים הם רופאי שיניים שהמציאו ופיתחו שתל דנטלי בעל ראש מתכנס. המערערים הגישו בקשת פטנט בינלאומית ביחס לשתל הדנטלי ביום 23.5.2004, וביום 9.6.2005 הם מכרו