ביום ה-31.12.2024 אושר בכנסת ישראל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "התיקון").
כפי שציינו במאמרנו מיום ה-28.11.2024, אשר סקר את הצעת החוק (להלן קישור), מדובר בתיקון שמשנה את חוקי המשחק בעולם מיסוי חברות ארנק ומבשר על מהפכה של ממש.
רקע
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, שיטת מיסוי החברות מבוססת על מנגנון דו-שלבי:
1. שלב ראשון – מס חברות: נגבה על הרווחים שהופקו במהלך השנה.
2. שלב שני – מס דיבידנד: נגבה בעת חלוקת הרווחים לבעלי המניות.
בשקלול שני השלבים, שיעור המס הכולל (מס חברות ומס דיבידנד) עשוי להגיע לכ-46% ואף לכ-48% במקרים מסוימים.
השיטה הדו-שלבית נשענת על עקרון השקילות המיסויית, שמטרתו לצמצם את הפער בין שיעור המס שמשלם יחיד המפיק הכנסה באופן ישיר לבין שיעור המס שמשולם כאשר אותה הכנסה מופקת דרך חברה.
עם זאת, יש לשיטה זו יתרון מהותי: אפשרות לדחיית המס על שלב הדיבידנד. בעוד שעצמאים ושכירים משלמים את מלוא המס במועד הפקת ההכנסה, בעלי חברות יכולים לדחות את תשלום המס עד לרגע חלוקת הרווחים כדיבידנד בפועל.
מדיניות זו נועדה לעודד השקעות במשק ולהגדיל את הפעילות הכלכלית, מתוך הנחה שההשקעות יובילו לצמיחה כלכלית ולהגדלת הכנסות המדינה ממסים בטווח הארוך.
לפי עמדת המדינה, חברות רבות ניצלו לרעה את היתרון שבדחיית תשלום המס. במקום להשתמש בעודפי הרווח להשקעות בפעילות עסקית אמיתית, חברות אלו פועלות כחברות ארנק, צוברות הון אישי ואינן מחלקות את רווחיהן לבעלי המניות. במקרים אלו, המס על הדיבידנד נדחה ואף נשאר בלתי נגבה לצמיתות, מה שפוגע במטרות הכלכליות של החקיקה.
עיקרי התיקון
התיקון מתמקד בשני מסלולי מיסוי עיקריים.
א. מיסוי חברות מעטים שרווחיהן נובעים מפעילות בעלי המניות.
במקרים אלו, בעלי המניות מפיקים הכנסות משמעותיות מהפעילות העסקית אך מושכים מהחברה סכומים קטנים יחסית, לרוב כמשכורות או דיבידנד לצורכי מחיה בלבד. יתרת הרווחים נשארת בחברה ובכך נמנע תשלום המס בשלב השני (מס על דיבידנד).
ב. מיסוי על חברות מעטים עם רווחים לא מחולקים (על מסלול זה נרחיב במאמר חלק ב').
מסלול זה מתייחס להטלת "תוספת מס" על חברות מעטים המחזיקות רווחים נצברים העולים על 750 אלף ₪, כאשר רווחים אלה אינם מושקעים בפעילות ריאלית של החברה.
כדי להימנע מהחבות במס הנוסף, החברות יוכלו לבחור להשקיע את הרווחים בפעילות ריאלית או לחלק דיבידנד בשיעור הקבוע בתיקון כדי להימנע מהמס הנוסף.
לענייננו, חברת מעטים המוגדרת בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה, היא חברה שבשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר.
סעיפים מרכזיים בתיקון
חברות מעטים שרווחיהן נובעים מפעילות בעלי המניות:
1. הרחבת סעיף 62א(א) הקיים:
סעיף 62א נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017 במטרה להתמודד עם תופעה שבה שכירים, בעיקר בעלי שכר גבוה, מפסיקים את עבודתם כשכירים וממשיכים לספק את אותם שירותים דרך חברה שבשליטתם. למרות שמבחינה פורמלית מדובר ביחסי חברה-חברה, במבחן המהותי היחסים דומים ליחסי עובד-מעסיק.
הסעיף מאפשר להתעלם מקיומה של החברה במקרים אלו ולחייב את נותן השירות במס ישיר על ההכנסות הנובעות מפעילותו האישית.
התיקון הנוכחי מרחיב את תחולת הסעיף ומטפל בפרצות שנוצלו בעבר:
- החמרת תנאי ההחרגה לגבי החזקות מהותיות:
לפני התיקון, סעיף 62א(א)(1) החריג מהוראות הסעיף הכנסות שהתקבלו מחברה שבה נותן השירות הוא בעל מניות מהותי המחזיק מעל 10%. במסגרת התיקון, ההחרגה הוחמרה, ונקבע כי היא תחול רק במקרים שבהם שיעור ההחזקה עולה על 25%. השינוי נובע מהתפיסה כי מתן שירותים לחברה שבה שיעור ההחזקה נמוך מ-25% אינו מצדיק הטבת מס, מאחר שהקשר בין נותן השירות לחברה נחשב לפחות מהותי. - צמצום תקופת זמן בחינת חזקה חלוטה:
סעיף 62א(א)(3) קובע חזקה חלוטה, לפיה פעילותו של היחיד נחשבת כפעילות של עובד בעבור מעסיקו אם מקורן של לפחות 70% מהכנסות חברת המעטים בשנת המס היה בשירותים שניתנו ללקוח אחד למשך 30 חודשים מתוך ארבע שנים.
במסגרת התיקון, תקופת הבחינה צומצמה ל-22 חודשים בתוך תקופה של שלוש שנים. מטרת השינוי היא יצירת ודאות ופשטות באמצעות מבחן המבוסס על תקופת זמן קצרה יותר, המאפשר הפחתת מורכבות בבחינת שנות מס מרובות.
2. מיסוי חברות מעטים עם רווחיות גבוהה.
במסגרת התיקון נוסף סעיף חדש, סעיף 62א(א1), המרחיב את תחולת סעיף 62א הקיים. סעיף זה חל על חברות מעטים עסקיות שבהן עיקר הרווחים נובעים מפעילות עסקית אקטיבית, כאשר המרכיב המרכזי בהפקת ההכנסה הוא יגיעה אישית, כגון פעילות תעשייתית, מתן שירותים וכדומה.
במקרים אלה, שיעור הרווחיות הגבוה נובע לרוב מפעילותם של בעלי המניות, אשר משאירים חלק ניכר מההכנסות בתוך החברה כדי להימנע מתשלום מס שולי ברמת היחיד.
עיקרי הוראות הסעיף:
- חבות במס על רווחיות גבוהה:
בעל מניות שהוא בעל שליטה יחויב במס שולי על חלקו היחסי בהכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית, כאשר ההכנסה העולה על 25% משיעור הרווחיות של החברה תיוחס אליו בהתאם לאחוז החזקתו בחברה.
הרווח הנמוך מ-25% ימשיך להיות מחויב במס חברות בלבד.
תנאי הסף להחלת הסעיף:
- מיקוד בחברות קטנות יחסית: הסעיף חל על חברות מעטים שהכנסותיהן מפעילות עתירת יגיעה אישית אינן עולות על 30 מיליון ₪, כפול מספר בעלי השליטה בחברה.
- שיעור רווחיות: החברה חייבת להיות בעלת רווחיות של מעל 25% בשנת המס.
- רווחים נצברים: הסעיף חל על חברות שבהן הרווחים הנצברים בסוף שנת המס הקודמת גבוהים מ-750 אלף ₪.
דגשים חשובים:
- הסעיף אינו חל על חברות זרות, חברות מועדפות או מוטבות בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון.
- הכנסה שחויבה כהכנסתו החייבת של בעל המניות, תוכר כהוצאה של החברה.
- סעיף 62א(א) הקיים, המחייב את כל הכנסתו של בעל המניות במס שולי, גובר על סעיף 62(א1), שהתווסף כעת, ומאפשר לחברת המעטים להתחייב במס חברות על שיעור רווחיות נמוך מ-25%.
3. הכנסות משותפות בחברת המעטים
לפני התיקון, סעיף 62א החריג מתחולתו את רווחי השותפות שהופקו על ידי חברת המעטים, כך שהכנסות אלה לא נכללו במנגנון המיסוי שנקבע בסעיף. במסגרת התיקון נוסף סעיף 62א(א2), הקובע כיצד תמוסה הכנסה חייבת של חברת מעטים שמקורה בשותפות שבה היא מחזיקה:
עיקרי הוראות הסעיף:
א. החזקה של 10% ומעלה בשותפות:
אם חברת המעטים מחזיקה 10% ומעלה בזכויות השותפות, הכנסות השותפות ייחשבו כהכנסות של חברת המעטים ויחולו עליהן הוראות סעיף 62א(א1), כפי שפורט בחלק הקודם, סעיף 2 לעיל.
ב. החזקה של פחות מ-10% בשותפות:
אם חברת המעטים מחזיקה פחות מ-10% בזכויות השותפות, 55% מההכנסה החייבת של השותפות, בניכוי ההכנסה שכבר יוחסה לבעל השליטה באופן אישי, ייחשבו כהכנסה אישית של בעל השליטה בחברת המעטים ותחויב במס שולי בהתאם לחלקו היחסי בזכויות לרווחי חברת המעטים.
תנאי להחלת הסעיף: הכנסת השותפות במקרה זה, כולה או חלקה, חייבת לנבוע מיגיעתו האישית של בעל השליטה.
4. הכנסה מדיבידנד בחברת המעטים
במסגרת התיקון נוסף סעיף 63א(א3), הקובע את אופן המיסוי על הכנסות מדיבדנד שהתקבלו בחברת מעטים מחברה שבה שיעור ההחזקה נמוך מ-10%. בהתאם לסעיף זה, יוטל המיסוי כדלהלן:
- 55% מסכום הדיבידנד ייחשב כהכנסה מדיבידנד של בעל השליטה.
- 45% מסכום הדיבידנד ייחשב כהכנסה מדיבידנד בידי חברת המעטים.
תנאי להחלת הסעיף: הכנסתה של החברה המחלקת את הדיבידנד חייבת להיות תוצאה של יגיעתו האישית של בעל השליטה, לרבות השתתפות פעילה בניהול החברה.
לסיכום
התיקון החדש מהווה מהפכה של ממש בתחום מיסוי חברות המעטים ומציב בפני בעלי החברות אתגרים משמעותיים ומחייב הערכות מוקדמת והתאמה של מבנה הפעילות העסקית ומבנה ההשקעות, הן בישראל והן מחוץ לה.
נקודות מרכזיות להיערכות נכונה:
- בחינת מבנה התאגדות קיים: יש לבחון האם המבנה המשפטי של החברה עדיין מתאים לתנאי השוק החדשים.
- שינוי מבנה התאגדות: במקרים מסוימים, ייתכן כי שינוי המבנה או פירוק החברה יהיה הפתרון האופטימלי.
- בחינת התאגדויות לצרכי מיזוגים ופיצולים: ייתכנו מקרים שבהן מיזוג של חברות או פיצולן יובילו לניצול יעיל יותר של מבני המס החדשים ולהפחתת החבות במס.
- התאמת אופי ההשקעות: יש לוודא שההשקעות מתבצעות בצורה התואמת את המגבלות החדשות כדי למנוע את חשיפות המיסוי בחוק.
- בחינת ההתנהלות העסקית בארץ ובחו"ל: התיקון מחייב בחינה מחודשת של פעילויות עסקיות במדינות זרות, תוך הבנת השלכות המיסוי הבינלאומיות.
- שקלול סוג ההשקעות: יש לוודא את סיווג ההשקעות בהתאם להוראות החוק החשבונאי והמיסוי, במיוחד בהשקעות שאינן פעילות ריאלית.
- ביצוע חישובים מדויקים בזמן אמת: יש לבצע חישוב נכון של הרווחים המוגדרים בחוק בכל נקודת זמן.
- בדיקות ותכנון פיננסי: חשוב לבצע תכנון פיננסי מקיף כדי לוודא שהפעילות העסקית מותאמת לדרישות החדשות ולמזער חשיפות מס.
ליווי מקצועי להצלחה
בעלי חברות מעטים ניצבים בפני תקופה שבה נדרשת הבנה מעמיקה של החוק לצד גמישות תפעולית, משרדנו מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי ומקצועי בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי והן בתחום החשבונאי, תוך מתן פתרונות מותאמים אישית למבנה העסקי הייחודי של כל לקוח.
אם אתם זקוקים לייעוץ או ליווי מיסוי, אנו כאן כדי לעזור לכם לנווט במבוך הרגולציה ולהבטיח את האינטרסים שלכם.
אלעד נעמן יועצים – פתרונות מיסוי יצירתיים שמובילים להצלחה.
