מאמרים ועדכונים

תכנון מס לעסקים בתחום ההשקעות הוא קריטי עבור חברות ויחידים המנהלים נכסים פיננסיים, נדל"ן או השקעות אלטרנטיביות, שכן הוא מאפשר להפחית את נטל המס על רווחי הון, דיבידנדים וריביות בצורה חוקית ומובנית. הליווי המקצועי מתמקד בבחירת מבנה ההחזקות הנכון (כמו חברת החזקות או שותפות), ניצול הטבות מס וזיכויים על מיסי

בעולם שבו תנועות הון חוצות גבולות בלחיצת כפתור, עסקים הפועלים בזירה הפיננסית, החל ממנהלי תיקים, דרך קרנות גידור ועד חברות נוסטרו, זקוקים למעטפת מקצועית שרואה מעבר לדו"ח השנתי. תכנון מס לעסקים בתחום הפיננסים אינו רק ניסיון להפחית את חבות המס, אלא ניהול סיכונים מושכל המבטיח שכל עמלה, ריבית או רווח

בעלי דירות רבים בישראל טועים לחשוב שאם הכנסתם מהשכירות נמוכה, הם פטורים מכל מגע עם רשות המיסים. המציאות מורכבת יותר: חובת דיווח על השכרת דירה חלה ברגע שחוצים תקרת הכנסה מסוימת, או כאשר בוחרים במסלולי מס שאינם פטור מלא. אי עמידה בכללים אלו עלולה להוביל לקנסות כבדים, ריביות ואף סנקציות

עסקים הפועלים בענף הטכנולוגיה פועלים בסביבה עסקית דינמית, המאופיינת בשינויים רגולטוריים תכופים ובהזדמנויות לצמיחה גלובלית. ביצוע תכנון מס לעסקים בתחום הטכנולוגיה מאפשר לחברות אלו לנצל הטבות מס משמעותיות, להפחית חשיפות מיותרות מול רשויות המס ולהבטיח שרווחי החברה יופנו להמשך פיתוח וחדשנות. באמצעות ניהול מקצועי של היבטי מיסוי הייטק, הכולל התייחסות

מדינת ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם המערבי, מהדקת בשנים האחרונות את טבעת הפיקוח על הון לא מדווח. ביום 25.8.2025 פרסמה רשות המיסים נוהל חדש המאפשר לנישומים להסדיר מחדלים מן העבר בתנאים מועדפים. הליך גילוי מרצון מהווה כיום את הדרך המשפטית היחידה המאפשרת לאזרחים, תושבים ובעלי עסקים לדווח על הכנסות שנצברו

הצורך בשירותי רואה חשבון לקריפטו הפך למרכיב קריטי עבור משקיעים וסוחרים בשוק המטבעות הדיגיטליים, זאת בשל עמדת רשות המיסים הרואה בנכסים אלו כ"נכס" לכל דבר ועניין ולא כמטבע. ליווי מקצועי מאפשר למשקיע לדווח על רווחיו כחוק, לנצל הפסדים לקיזוז מס, ובעיקר להכשיר את הכסף כך שניתן יהיה להפקידו במערכת הבנקאית

מיסוי בגרמניה נחשב לאחת ממערכות המס המורכבות והקפדניות ביותר באירופה, והוא רלוונטי במיוחד עבור ישראלים המבצעים השקעות נדל"ן במדינה, יזמים המקימים בה פעילות עסקית או שכירים שעוברים אליה במסגרת רילוקיישן. ניהול נכון של חבויות המס דורש הבנה מעמיקה של פקודת מס הכנסה הגרמנית לצד אמנת המס בין ישראל לגרמניה, במטרה

ביום 8.2.2026 פרסמה רשות המיסים עדכון מס' 1 לחוזר מס הכנסה 7/2025, העוסק בתוספת המס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו (סעיפים 81א–81ו לפקודה). העדכון מתמקד בפרק הדיווח והגבייה, ויש לו השלכות ישירות על תכנון חלוקת דיבידנד כחלופה לתשלום תוספת המס בשיעור 2%. שינוי מועד הדיווח על בחירה בחלופות הדיבידנד

מיסוי חברות בישראל מבוסס על מודל דו־שלבי: מס חברות בשלב הראשון, ומס על חלוקת דיבידנד בשלב השני. מודל זה נועד לייצר ניטרליות מיסויית בין פעילות באמצעות חברה לבין פעילות ישירה של יחיד, תוך מתן יתרון תזרימי לחברות שמותירות רווחים לצורכי השקעה וצמיחה. עם זאת, לאורך השנים זוהה שימוש נרחב במבנה

רקע והצעת החוק ביום ה-19.1.2026 פורסמה הצעת חוק לעידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו-2026. הצעת החוק נועדה לתת מענה למציאות כלכלית וחברתית ייחודית, תוך הכרה בתרומה המשמעותית של עלייה לישראל בכלל, ושל אוכלוסיות חזקות בפרט, לפיתוח הכלכלה המקומית, הרחבת הפעילות העסקית והגברת הצריכה. ברקע הדברים עומדת, בין היתר,

במשך שנים רבות נהנו עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים מהטבה ייחודית בדיני המס בישראל: פטור מדיווח לרשות המסים בגין הכנסות ונכסים מחוץ לישראל, לתקופה של עשר שנים ממועד העלייה או החזרה. מדובר היה בפטור רחב ומשמעותי, אשר יצר ודאות, פשטות תפעולית ושקט נפשי עבור יחידים בעלי פעילות כלכלית מחוץ לישראל.

המהפכה הדיגיטלית יצרה מעמד חדש של משקיעים גלובליים, שעבורם הגבולות הגיאוגרפיים הם רק המלצה. עבור משקיעי קריפטו רבים, המחזיקים בתיקי השקעות משמעותיים, שאלת המיסוי היא קריטית. בעוד שבישראל רווחי הון ממכירת מטבעות דיגיטליים חייבים במס של 25% (ולעיתים אף יותר), מדינות רבות ברחבי העולם אימצו גישה שונה לחלוטין, ומציעות סביבת

חלום הנוודות הדיגיטלית הפך בשנים האחרונות למציאות עבור אלפי ישראלים. היכולת לארוז את הלפטופ, לעלות על מטוס ולעבוד מבית קפה בבאלי, מחלל עבודה משותף בליסבון או מבקתה בהרי האלפים, היא קוסמת ומפתה. החופש הגיאוגרפי, הגמישות בשעות העבודה והחשיפה לתרבויות חדשות הפכו את אורח החיים הזה לנחשק ביותר. אך בתוך החלום

עד כמה רחוק מגיע הפטור לנכס במסגרת חישוב מאוחד, והאם הסכם שומה שנעשה בעבר סוגר את הדיון? חישוב מס מאוחד בין בני זוג נתפס לא פעם ככלי טכני, כמעט אוטומטי. אולם בפועל, כאשר לתמונה נכנסים פטור ממס לנכה, הכנסה מיגיעה אישית, נכסי נדל"ן בהיקפים משמעותיים והסכמי שומה החלים על שנים

העידן הדיגיטלי פתח עולם שלם של אפשרויות השתכרות חדשות. אנשים רבים הופכים את התחביבים שלהם למקור הכנסה משמעותי – בין אם זה יצירת תוכן ביוטיוב, שיווק משפיענים באינסטגרם וטיקטוק, או מכירת מוצרים באמזון ואיביי. הקלות היחסית שבה ניתן להתחיל להרוויח כסף מהבית, לעיתים קרובות מטשטשת את הגבולות הברורים של עולם

עולם העסקים הוא דינמי ומשתנה ללא הרף. חברות צומחות, מתפצלות, מתמזגות ונרכשות כחלק טבעי מהאבולוציה העסקית שלהן. בין אם המטרה היא התייעלות תפעולית, כניסה לשווקים חדשים, הכנה לאקזיט או הפרדת פעילויות לצורך גיוס משקיעים – שינוי מבנה עסקי (Restructuring) הוא כלי אסטרטגי רב עוצמה בידי בעלי חברות ומנהלים. אך לצד

במסגרת תיקון 277 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א–1961 (להלן: "הפקודה"), עודכן סעיף 62א ונקבעו שני מנגנוני דיווח חלופיים לחברת מעטים, מקום בו חלק מהכנסתה החייבת מיוחס לבעלי מניותיה. להלן סקירה תמציתית ומעשית של שתי החלופות, לרבות אופן הדיווח ברמת החברה וברמת בעל המניות, וההשלכות תזרימיות ומקדמות.   חלופה ראשונה

החשש הגדול ביותר של לקוחות ששוקלים הליך גילוי מרצון הוא פחות או יותר זהה: "אני הולך 'להלשין' על עצמי, ומה אם פקיד השומה יחליט 'לחפש אותי' ויסבך אותי עוד יותר?" זוהי תפיסה מובנת, אבל מהניסיון שלי, היא מפספסת את המטרה. כמי שטיפל בבקשות גילוי מרצון גם מהצד של רשות המסים,

תחום המטבעות הדיגיטליים הוא כנראה התחום ה"אפור" והמאתגר ביותר בעולם המיסוי כיום. כשמוסיפים לזה את הרגישות של הליך גילוי מרצון, מקבלים את אחד התיקים המורכבים ביותר שניתן לנהל. לאחרונה, טיפלנו במשרדנו בדיוק במקרה כזה: לקוח שהחזיק רווחי קריפטו משמעותיים שלא דווחו, והרגיש לכוד. מצד אחד, הוא חשש מהרשויות ומחשיפה פלילית.

כאשר לקוחות פונים אליי בנושא הליך גילוי מרצון, רובם ממוקדים בשאלה אחת: "כמה מס אצטרך לשלם על הרווחים?" בין אם אלו ריביות, דיבידנדים או רווחי הון שנצברו בחשבון בחו"ל ובין אם מדובר על מסחר בקריפטו. אבל מהניסיון שלי, הן כמייצג והן כמי שטיפל בתיקים הללו מתוך רשות המסים, זו אינה

כשמישהו מגיע אליי למשרד עם התלבטות לגבי הליך גילוי מרצון, הדבר הראשון שאני מסביר לו הוא שזהו אחד ההליכים המשפטיים-כלכליים הרגישים ביותר בדיני המס. זהו הליך שמאפשר לאדם "ליישר קו" מול הרשויות, להצהיר על הכנסות ונכסים שלא דווחו, לשלם את המס הנדרש ולקבל חסינות פלילית. אבל יש "אבל" גדול. כמי

עולם המטבעות הדיגיטליים התפתח בקצב מסחרר. אם עד לפני מספר שנים, הפעילות המרכזית של רוב המשקיעים התמצתה בקנייה ומכירה של ביטקוין או את'ריום, הרי שהיום האקוסיסטם של הקריפטו מציע אינסוף אפשרויות חדשות ומורכבות. משקיעים רבים כיום אינם רק "מחזיקים" במטבעות, אלא משתתפים פעילים בכלכלה הדיגיטלית: הם מבצעים Staking כדי לאבטח

סיומו המוצלח של הליך גילוי מרצון הוא רגע של הקלה עצומה. התקופה המלחיצה של אי ודאות, חששות וטיפול בעבר הפיננסי הלא מדווח נמצאת מאחוריכם. קיבלתם "דף נקי" מול רשות המסים, הסדרתם את חובותיכם, וכעת אתם יכולים להשתמש בהונכם ובנכסיכם באופן חופשי וחוקי. זוהי ללא ספק נקודת ציון משמעותית המאפשרת לנשום

המדריך המלא ליום שאחרי – ולמה אסור לכם להגיע אליו במשך שנים, התחושה ש"לי זה לא יקרה" הייתה קו המחשבה המנחה של ישראלים רבים שהחזיקו חשבונות בנק או נכסים לא מדווחים בחו"ל. הסודיות הבנקאית נראתה בלתי חדירה, והמרחק הגיאוגרפי סיפק תחושת ביטחון כוזבת. התחושה הזו היא האשליה המסוכנת ביותר בעולם

המדריך להפרדת האמת מהשמועות בדרך לשקט נפשי ההחלטה להסדיר נכסים או הכנסות לא מדווחים מחו"ל היא צעד משמעותי, המלווה באופן טבעי בחששות ואי-ודאות. סביב הליך הגילוי מרצון צמחו עם השנים שמועות, חצאי-אמיתות ומיתוסים, שלעיתים קרובות מבוססים על מידע לא עדכני או הבנה חלקית של המציאות. פעולה המבוססת על מידע שגוי

כיצד להפוך אתגר גלובלי להזדמנות פיננסית בעידן המודרני, הגבולות הגיאוגרפיים מטשטשים. עסקים ישראליים רבים מוצאים את עצמם פועלים בזירה הגלובלית – בין אם דרך ייצוא סחורות, מתן שירותים ללקוחות בחו"ל, העסקת עובדים מרחוק או הקמת חברות בנות. ההזדמנות לצמיחה היא אדירה, אך יחד איתה מגיעה מורכבות אדירה לא פחות: מיסוי

החלטתם להשקיע במטבעות דיגיטליים דרך פלטפורמה בינלאומית, מצאתם את הבורסה המתאימה לכם, ואתם מוכנים לבצע את ההעברה הבנקאית. ואז, אתם נתקלים בדרישה מהבנק: "יש לספק אישור על פטור מניכוי מס במקור מרשות המיסים". המשפט הזה, שלעיתים נשמע מאיים, הוא למעשה הליך בירוקרטי סטנדרטי, אבל כזה שעלול לעכב את תוכניות ההשקעה

רקע כללי חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א–1961 (להלן: "הפקודה") מסדיר את התנאים שבהם ניתן לבצע שינויי מבנה (מיזוגים, פיצולים, העברות נכסים ועוד..) תוך דחיית אירוע המס למועד המימוש בפועל. הוראות חלק זה נועדו לשמור על רציפות מיסויית ולאפשר לחברות לבצע שינויים מהותיים במבנה הארגוני שלהן, מבלי שהדבר

בהמשך למאמר שפרסמנו בתאריך ה-9.6.2025 (קישור למאמר), שבו הדגשנו את חשיבות הבקרה על חישובים המונפקים מתוכנות החישוב השונות, במאמר זה נעמיק ונמחיש מדוע הבקרה המקצועית היא הכרחית, ואילו כשלים עלולים להתרחש ללא ניתוח מעמיק של הנתונים. רואי חשבון ויועצי מס רבים מגישים דוח ללקוחותיהם בקריפטו בהסתמך על קבלת קבצים מתוכנות

עדכון: מאי 2025 מבוא: מיסוי קריפטו והצורך בגילוי מרצון עולם המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) הפך בשנים האחרונות לאפיק השקעה ופעילות כלכלית מרכזי עבור ישראלים רבים. בין אם מדובר במסחר בביטקוין, אתריום או אלטקוינים אחרים, השקעה ב-NFT, קבלת תשלומים בקריפטו, או פעילות ב-DeFi (פיננסים מבוזרים) – חשוב לדעת שרשות המיסים בישראל רואה

בעולם שבו לקוחות רבים מחזיקים בנכסים דיגיטליים בזירות מסחר מגוונות, ארנקים קרים, אפליקציות DEFI ו-NFTs, חישוב מיסוי קריפטו הנדרש עבורם הפך למשימה מורכבת, סזיפית ולעיתים מבלבלת. תוכנות החישוב הקיימות לא תמיד נותנות מענה מלא – ואתם עלולים למצוא את עצמכם אחראים לדוחות חסרים או לא מדויקים. משרד אלעד נעמן יועצים,

השאלה "האם זה מאוחר מדי?" היא שאלה שמטרידה רבים השוקלים פנייה להליך גילוי מרצון. התשובה הקצרה היא – ככל שמקדימים לפעול, כך טוב יותר. דחיינות וגישת "לחכות ולראות מה יקרה" עלולות להיות בעלות השלכות קשות. היתרונות של פנייה יזומה ומוקדמת להליך גילוי מרצון הם משמעותיים, והם הולכים ופוחתים ככל שרשות

הליך גילוי מרצון הוא מטבעו הליך רגיש ואישי ביותר. הוא כרוך בחשיפת מידע פיננסי, לעיתים על פני שנים רבות, ונוגע בהיבטים שהפונים היו מעדיפים לשמור לעצמם. לכן, מעבר למקצועיות המשפטית והחשבונאית, שניים מהמרכיבים החשובים ביותר להצלחת התהליך ולשביעות רצונו של הלקוח הם דיסקרטיות מוחלטת ויחס אישי ותומך. במשרד אלעד נעמן

הליך גילוי מרצון הוא הזדמנות פז להסדיר אי-דיווחים מול רשות המסים בתנאים מקלים יחסית. עם זאת, מדובר בהליך מורכב הדורש דיוק, שקיפות והבנה מעמיקה של דרישות החוק והפרקטיקה הנהוגה. טעויות לאורך הדרך עלולות לא רק לעכב את ההליך, אלא אף לסכן את קבלת החסינות המיוחלת ובמקרים מסוימים אף להחמיר את

הליך גילוי מרצון הוא צומת דרכים מורכב, המשלב היבטים חשבונאיים ומשפטיים הדוקים. הצלחתו תלויה לא רק ברצון הטוב של הפונה, אלא גם ביכולת לנווט במקצועיות ובדייקנות בין דרישות החוק, תקנות המס והפרקטיקה הנהוגה ברשות המסים. כאן בא לידי ביטוי היתרון המשמעותי של ליווי על ידי איש מקצוע המשלב ראייה חשבונאית

בעידן הגלובלי בו אנו חיים, ישראלים רבים מחזיקים נכסים, חשבונות בנק או מקבלים הכנסות מחוץ לישראל. בין אם מדובר בירושות, השקעות נדל"ן, תיקי ניירות ערך, הכנסות משכירות, ריביות, דיבידנדים או פעילות עסקית – חובת הדיווח ותשלום המס בישראל חלה גם על הכנסות ונכסים אלו, בהתאם לכללי המיסוי הבינלאומי. אי עמידה

עולם המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) התפתח במהירות מסחררת בשנים האחרונות, ורבים בישראל ובעולם השקיעו, סחרו והפיקו רווחים משמעותיים בתחום זה. עם זאת, לצד ההזדמנויות, קיימת גם חובת דיווח ותשלום מס על רווחים אלו. רשות המסים בישראל הבהירה עמדתה כי רווחים ממטבעות דיגיטליים חייבים במס, ואי-דיווח עליהם עלול להוביל להשלכות חמורות. הליך

ישראלים רבים עוברים להתגורר ולעבוד בחו"ל לתקופות ארוכות או לצמיתות. המעבר הפיזי הוא לעיתים רק תחילתו של תהליך מורכב, במיוחד בהיבטי המיסוי. בעוד שניתוק תושבות לצרכי מס מרגע המעבר ואילך הוא הליך מוכר, האתגר האמיתי מתעורר כאשר עולה הצורך להכיר בניתוק התושבות רטרואקטיבית – כלומר, לקבוע כי מעמדך כתושב ישראל

רקע בעקבות תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, המכונה "חוק הרווחים הכלואים" (להלן: "החוק"), נקבע כי רכיב הרווחיות העודפת של חברת מעטים – כלומר, רווח העולה על שיעור של 25%, ייחשב כהכנסה חייבת בידי בעל המניות ויחויב במס לפי שיעור המס השולי החל עליו. ביום ה-13.5.2025 פרסמנו מאמר המוקדש להיבטים החשבונאיים

רקע בהתאם לתיקון פקודת מס הכנסה, החל משנת 2025, חלה על חברת מעטים חובת תשלום תוספת מס בשיעור 2% מהרווחים העודפים, המוגדרים כרווחים הנצברים בניכוי הגבוה מבין שלושת המגנים: תקרת פטור קבועה בסך 750,000 מגן הוצאות מגן נכסים (ככל ואפשרי) להרחבה בנושא ניתן לצפות בוובינר המקצועי שלנו בנושא "רווחים כלואים" 

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025)(מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 או בשמו המוכר – "חוק הרווחים הכלואים", ישנם היבטי מע"מ שונים שראוי להרחיב לגביהם. מדובר בהוראת שעה לשנת 2025 הכוללת בתוכה הקלות שחשוב להכירן. אחת ההקלות המרכזיות היא שהעברת זכות במקרקעין מחברת מעטים לידי בעל המניות

עדכון: מאי 2025 הליך גילוי מרצון הוא מנגנון המאפשר לנישומים (יחידים וחברות) שלא דיווחו כחוק על מלוא הכנסותיהם או נכסיהם בעבר, לפנות ביוזמתם לרשות המיסים, להסדיר את חובות המס ובתנאים מסוימים, לקבל חסינות מהליך פלילי בגין עבירות המס שנחשפו. בעבר, רשות המיסים נהגה לפרסם מעת לעת "הוראות שעה" – נהלים

החשיבות של ייצוג מקצועי מול רשות המיסים ייצוג מול רשות המיסים בהליכי שומה מורכבים הוא תחום הדורש מומחיות, ניסיון והבנה מעמיקה של עולם המיסים הישראלי והבינלאומי. משרד אלעד נעמן יועצים מתמחה בדיוק בכך, ומסייע ללקוחות במצבים מורכבים במיוחד מול רשויות המס, במטרה להבטיח תוצאות מיטביות ולשמור על האינטרסים הכלכליים והעסקיים

רקע ביום 3.4.2025 פורסם חוזר מס הכנסה מספר 03/2025 (להלן: "החוזר") העוסק בהוראת שעה שנקבעה בסעיף 6 לחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2025 (תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (להלן: "הוראת השעה"). הוראת השעה מאפשרת ביצוע העברת נכסים מחברת מעטים לבעלי המניות, תוך הקניית הקלות

ביום ה-19.3.2025 פרסמה רשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא קיזוז הפסדים הוניים, בהקשר למניות שהוקצו לעובדים במסגרת תוכנית אופציות לעובדים (קישור לנייר העמדה). רקע סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מסדיר את אופן המיסוי והדיווח בעת מימוש מניה שהוקצתה לעובד במסגרת תוכנית אופציות לעובדים. לפי הסעיף, "מועד המימוש" – שהוא מועד

ביום ה-31.12.2024 אושר בכנסת ישראל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "התיקון"). בתאריך ה-9.1.2025 פרסמנו את חלק א' של הסקירה לתיקון, שבו ניתחנו את השלכות המס עבור חברות שבהן הרווח נובע בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות (קישור

ביום ה-31.12.2024 אושר בכנסת ישראל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "התיקון").בתאריך ה-9.1.2025 פרסמנו את חלק א' של הסקירה לתיקון, שבו פירטנו את השלכות המס עבור חברות שבהן הרווח נובע בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות (למאמר הקודם

ביום ה-31.12.2024 אושר בכנסת ישראל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "התיקון"). כפי שציינו במאמרנו מיום ה-28.11.2024, אשר סקר את הצעת החוק (להלן קישור), מדובר בתיקון שמשנה את חוקי המשחק בעולם מיסוי חברות ארנק ומבשר על מהפכה של

רקע ב-25 בדצמבר 2024, פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות להסדרת ניכוי מס במקור עבור פעילות בנכסים דיגיטליים באמצעות גופים מפוקחים. מטרת התקנות היא להעניק הקלות רגולטוריות, ליצור וודאות ויציבות לפעילות הכלכלית בנכסים דיגיטליים, ולאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים, לפעול במסגרת הגופים המפוקחים, באופן שיפטור את הצורך בדיווח עצמאי ותשלום מס ישיר

השכרת מעל 10 דירות למגורים – האם זו הכנסה מעסק? עמדת רשות המיסים בשנים האחרונות, בעקבות פסק הדין בעניין לשם ושרגא בירן (ע"א  7204/15, ע"א 8236/16), היא כי הכנסה מהשכרה של 10 דירות מגורים ומעלה תסווג כהכנסה מעסק החייבת במס שולי אשר יכול להגיע עד ל-50%. בתאריך 24.1.2024 ניתן פסק

הצעת חוק חדשה שואפת לשנות את כללי המשחק ולהטיל סדר חדש בעולם המיסוי של חברות ארנק. רקע בישראל, כמו במדינות רבות, מיסוי חברות מבוסס על שיטה דו-שלבית: 1. שלב ראשון – מס חברות נגבה על הרווחים באותה שנה. 2. שלב שני – כאשר הרווחים נמשכים כדיבידנד לבעלי המניות, מוטל מס

בתאריך 10 בנובמבר 2024 פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה, המתמקד בנכסים דיגיטליים. מטרת הצעת החוק היא ליצור וודאות רגולטורית בכל הנוגע למיסוי פעילות כלכלית הקשורה בנכסים דיגיטליים. רקע תזכיר החוק מתווה את ההגדרה של "נכס דיגיטלי" בפקודת מס הכנסה, ומוסיף כללים לקביעת מקום הפקת רווח ההון במכירת

הליך גילוי מרצון מהווה שלב מרכזי בתהליך הפקדת כספים בבנק עבור אלו שלא דיווחו על הכנסותיהם לרשות המיסים.בנקים דורשים מהלקוחות להוכיח שמקור הכספים המדווחים נבדק ואושר כחוק, ובדרך כלל לא יאשרו הפקדה של כספים ללא דיווח מתאים לרשות המיסים. האם הליך גילוי מרצון מבטיח אישור הפקדת כספים בבנק?עם זאת, נשאלת

לפני מספר ימים פרסמה הרשות לניירות ערך (ה-SEC) כי העניקה אישור לקרנות סל עוקבות איתריום (Spot Ether ETFs), וזאת בהמשך לאישור שהעניקה לפני מספר חודשים לקרנות סל עוקבות ביטקוין. אישור זה מסמן מגמה חשובה בשוק ההון העולמי, שבה יותר ויותר מוצרים פיננסים שמטרתם להקל על המשקיעים לקבל חשיפה למטבעות דיגיטליים

בחודש שעבר פורסמה פסיקה אשר קיבלה את עמדת המערערים בנוגע לרכישת חברה בהפסדים וקיזוז הפסדיה המועברים וזאת בהתאם לנסיבות שעלו באותו מקרה.   רקע רכישת חברת בהפסדים נובעת מתוך הבנה כלכלית ואסטרטגיה מעמיקה. חברות רבות מוצאות עצמן בהפסדים מסיבות שונות כגון ניהול כושל, שינויים בשוק, או השקעות לא מוצלחות. במקרים

במסגרת עסקאות מקרקעין המכילות פעולות בעלות אופי מסחרי, עולה שאלה מרכזית לגבי סיווג העסקה: האם זו עסקת שבח רגילה, שעליה חל מס בשיעור 25%, או האם יש לחייב אותה כפי שחבה עסקה מסחרית רגילה, בשיעורי מס הנעים עד ל-47%? לאחרונה פורסם פסק שמעון אליהו גוזלן ואח' (ע"מ 52828-01-20, ע"מ 52955-01-20,

בפסק דין שמעון אליהו גוזלן ואח' (ע"מ 52828-01-20, ע"מ 52955-01-20, ע"מ 53061-01-20) שפורסם ביום ה-24.4.2024 נדונו מספר סוגיות רבות בנושאים שונים. קצרה היריעה להתייחסות כלל הסוגיות והנושאים שעלו, נתמקד בסוגיות המרכזיות והמשמעותיות בשני מאמרים. במאמר הראשון-מאמר זה, נתייחס לסוגיית רכישה עצמית של מניות, וההיבטים הנוספים שעלו מכיוונים שונים.   1.רכישה

רקע בעשור האחרון, שוק הקריפטו עבר טרנספורמציה מהותית, המשנה את פני המסחר הפיננסי הדיגיטלי. האפשרויות למסחר התרחבו ל-2 אזורים מרכזיים: פלטפורמות בלוקצ'יין וזירות המסחר. בתחילת דרכו של שוק הקריפטו, זירות המסחר הציעו פתרון נגיש ונוח למשקיעים, אך הביטחון היה גם נקודת תורפה משמעותית, בהוכחה הקולנית של קריסות של פלטפורמות כמו

משרד המשפטים פרסם אמש, ה-21 בפברואר 2024, הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה. לפי ההצעה, המטרה העיקרית היא לבטל את הפטור מדיווח שניתן כיום לעולים חדשים ותושבים חוזרים בישראל. יש לציין כי תיקון זה, אם יאושר, יחול רק על אלה שהפכו לתושבי ישראל לראשונה או שבו כתושבים חוזרים החל מיוני 2025.

בתאריך ה-7.9.2023 פורסם פסק דין אבי טולדנו (להלן: "המערער") מול פקיד שומה תל אביב 1 (ע"מ 11758-01-21) שהגדיר את גבולות תכנון המס וקבע כי חלוקת דיבידנדים כחלק ממכירת מניות הינה תכנון מס לגיטימי המאפשר ניהול עסקי ומיסוי גמיש יותר. בנוסף פסק הדין שם דגש על חשיבות האכיפה הבררנית והצורך בשימור

הנך משקיע בקריפטו שנתקל בקשיים בהפקדת הכספים לחשבון הבנק? רשות המיסים מספקת פתרון ביניים לאתגר הזה. משקיעים רבים שהפיקו רווחים ממטבעות דיגיטליים נתקלים בקשיים בקליטת הכספים בחשבונות הבנק, זוהי בעיה שכיחה, במיוחד כאשר יש קושי להוכיח את מקור הכספים. הקושי שמציבה המערכת הבנקאית נותר קיים גם כאשר הרווחים מדווחים במלואם

רקע מדינת ישראל מעניקה הטבות מס משמעותיות לתושב חוזר, תושב חוזר ותיק ועולה חדש. הטבות המס נקבעו במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקף בתאריך ה-1.1.2007 ולמעשה הינו אחד מהתיקונים המשמעותיים והחשובים שנעשו בחקיקת המס בישראל בשנים האחרונות. תיקון זה נועד לעודד עליית יהודים לישראל, החזרת הון אנושי איכותי

בהמשך למאמר שפרסמנו בתאריך ה-14.8.2023 אשר התייחס לחלקו הראשון של חוק האנג'לים, בסעיפים 2 ו-3 בגין הענקת הטבות למשקיעים פרטיים בחברות היי טק ישראליות לצורך עידוד חברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים (להלן: קישור למאמר), במאמר זה נתייחס לחלקו השני של החוק אשר מעניק הטבות לחברות עתירות ידע ישראליות גדולות,

בשורה לענף ההיי טק, בתאריך ה-31.7.2023 פורסם החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג 2023 (להלן: "חוק האנג'לים") המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות היי-טק וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות. מדובר בהוראת שעה לתקופה שמיום ה-31.7.2023 ועד ל-31.12.2026.  מטרת חוק האנג'לים שימור ישראל

בתאריך ה-14.6.2023 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג-2023 (להלן: "הצעת החוק"). כיום, יחיד שיש לו הכנסה מדמי שכירות של דירת מגורים שאינה עולה על סכום של 5,470 ₪ בחודש (נכון לשנת 2023) פטור ממס על הכנסה זו ואינו נדרש לדווח

בעסקאות מכירת מניות, לא פעם חלק מהותי ממרכיבי התמורה כוללים גם תשלום עבור התניית אי תחרות. במקרים מסוג אלו נשאלת השאלה האם ראוי לייחס את כלל התמורה, כתמורה שהשתלמה עבור המניות, או שמא ניתן להפריד בין רכיבי התמורה השונים ולייחס חלק מהתמורה כרכיב עבור התניית אי תחרות אשר יוכר בדוחות

מתכננים לעזוב את ישראל? כך תחסכו בתשלום מס על האופציות והמניות שברשותכם לאחרונה אנו שומעים על לא מעט ישראלים שבוחרים לעשות רילוקיישן – רבים מהם הייטקיסטים שמחזיקים אופציות או מניות כחלק מתנאי ההעסקה. אם גם אתם נמנים עליהם, התנהלות נכונה בכל הנוגע למס יציאה ולניתוק תושבות, תאפשר לכם ליהנות משיעור

בעלי מניות, ביניהם עובדים, המקבלים דיבידנדים מחברה הזכאית להטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בפקודת מס הכנסה (להלן: "חוק עידוד"), ייתכן מאוד והינם זכאים לשיעור מס מופחת על ההכנסה מדיבידנד. רקע בתאריך ה-8.2.2023 פורסם על ידי בית המשפט המחוזי פס"ד בעניין חברת קונדויט בע"מ ועופר לוי (ע"מ 12626-01-21), אשר עסק

רכישה עצמית – חוק החברות סעיף 1 לחוק החברות מגדיר חלוקה כדלקמן: "מתן דיבידנד או התחייבות לתיתו, במישרין או בעקיפין, וכן רכישה…" "רכישה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות כאוסף פעולות שעניינן רכישת ניירות ערך של החברה המנפיקה, במישרין או בעקיפין בידי החברה עצמה. להשלמת התמונה סעיף 308 לחוק החברות מוסיף

לקראת חוק ההסדרים הקרוב פורסם באתר הכנסת, בתאריך ה-31.1.2023, קובץ החלטות הממשלה (להלן: "הצעת הממשלה"), העתידות להיות מאושרות במסגרתו. הפרסום מהווה טיוטה ראשונית בלבד. בהצעת הממשלה נכללו הצעות לשינוי בתחומים רבים, יודגש להלן ההתייחסות לנושא המיסוי בתחום הפעילות בנכסים דיגיטליים. תיקון פקודת מס הכנסה והכללת הוראות לגבי מיסוי פעילות בנכסים

האם התעדכנתם בהוראת הביצוע החדשה בנושא ניכוי מס במקור? שנת המס 2023 כבר כאן והיא נפתחת בבשורה חשובה לכל הנישומים: כניסתה לתוקף של הוראת ביצוע חדשה של מס הכנסה להפקת אישור ניכוי מס במקור. מהי משמעות ההוראה וכיצד תוכלו להפיק ממנה את המיטב? מומחי משרד אלעד נעמן יועצים קראו כל

מסחר והשקעה במטבעות קריפטו – ישנם מספר היבטי מס על קריפטו, שחשוב להבין: מס הכנסה קריפטו – סיווג ההכנסה כהונית או פירותית ושיעורי החיוב במס. דיווח מס קריפטו במס הכנסה – אופן הדיווח על ההכנסות. דיווח מס קריפטו במע"מ. אפשרות דיווח בהליך גילוי מרצון. – מס הכנסה קריפטו – סיווג

בתאריך ה-16.11.2022 פורסם פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א בעניין פרופ' ניצן ביצ'צ'ו, ד"ר יובל יעקובי וד"ר בן-ציון כרמי (להלן: "המערערים"). להלן תמצית העובדות: המערערים הם רופאי שיניים שהמציאו ופיתחו שתל דנטלי בעל ראש מתכנס. המערערים הגישו בקשת פטנט בינלאומית ביחס לשתל הדנטלי ביום 23.5.2004, וביום 9.6.2005 הם מכרו

עולם המטבעות הקריפטוגרפים הינו עולם טכנולוגי חדשני, מרתק ובעל השלכות אפשריות רבות המאתגרות את כלכלת העולם בהיבטים פיננסיים, רגולטוריים ואחרים. לנגד עינינו נוצרות ומתעדכנות מידי יום תופעות חדשות ושונות, ביניהן מטבעות דיגיטליים מסוגים שונים, יישומים פיננסים מבוזרים (DEFI),  טוקנים שאינם ברי חליפין  (NFT) ועוד. הטכנולוגיות החדשות פתחו אפשרויות השקעה חדשות

רקע בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה בהשקעות המבוצעות על ידי תושבי ישראל בארה"ב (בעיקר בפעילות נדל"ן) באמצעות ישויות זרות מסוג LLP ו- LLC. LLP  הינה שותפות באחריות מוגבלת, ואילו LLC הינה ישות משפטית. שתי הישויות מאופיינות כישויות משפטיות ומיסויות גמישות מאוד, וחלק מיתרונותיהן במקרים המתאימים הינם: ביצוע השקעה על