חברת מעטים – חוזר מס הכנסה מספר 1/2026

תאריך

מיסוי חברות בישראל מבוסס על מודל דו־שלבי: מס חברות בשלב הראשון, ומס על חלוקת דיבידנד בשלב השני. מודל זה נועד לייצר ניטרליות מיסויית בין פעילות באמצעות חברה לבין פעילות ישירה של יחיד, תוך מתן יתרון תזרימי לחברות שמותירות רווחים לצורכי השקעה וצמיחה.

עם זאת, לאורך השנים זוהה שימוש נרחב במבנה של חברת מעטים לצבירת רווחים שלא חולקו, תוך השקעתם בהשקעות פיננסיות או פסיביות, ובכך נוצר בפועל מנגנון דחיית מס שאינו עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה.

על רקע זה, תוקן משטר המיסוי של חברות מעטים במסגרת תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, ונוסחו מחדש סעיפים מהותיים בפקודה. ביום 20.1.2026 פרסמה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה 01/2026 (להלן: חוזר 1/2026), שמטרתו להבהיר ולפרש את הגדרת "חברת מעטים" ואת אופן יישומה בפועל.

 

מהי חברת מעטים לפי סעיף 76 לפקודה?

סעיף 76(א) לפקודה מגדיר חברת מעטים כחברה אשר מתקיימים בה שלושה תנאים מצטברים:

  • החברה נשלטת על ידי חמישה בני אדם לכל היותר, במישרין או בעקיפין;
  • החברה אינה בת חברה;
  • החברה אינה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה.

די בכך שאחד מהתנאים אינו מתקיים כדי לשלול את הסיווג כחברת מעטים.

יודגש כי סיווג כחברת מעטים נבחן ברמת שנת המס: אם החברה עמדה בתנאים ביום כלשהו במהלך שנת המס, היא תיחשב חברת מעטים לכל אותה שנה.

 

שליטה ומניין בעלי המניות – כך בוחנים את גרעין השליטה

מהי "שליטה?"

שליטה לעניין סעיף 76 נבחנת לפי החזקה של מעל 50% באחד או יותר מאמצעי השליטה הבאים:

  • הון מניות
  • זכויות הצבעה
  • זכויות לרווחים

הבחינה נעשית הן במישרין והן בעקיפין, לרבות החזקה באמצעות תאגידים אחרים שבהם קיימת שליטה.

אופציות וזכויות עתידיות

בהתאם לחוזר, יש להביא בחשבון גם אופציות וזכויות לרכישת מניות, אם לאחר מימושן עשוי להיווצר גרעין שליטה של חמישה בני אדם או פחות. מדובר בהוראה אנטי־תכנונית שמטרתה למנוע פיצול מלאכותי של אחזקות.

עם זאת, אין להביא בחשבון דילול של גרעין שליטה קיים, אלא רק מצבים שבהם מימוש זכויות עתידיות יוצר שליטה.

 

מי נחשב "אדם אחד" לצורך המניין?

לצורך קביעת גרעין השליטה, סעיף 76(ד) קובע איחוד של גורמים שונים ל"אדם אחד", ובכלל זה:

  • אדם וקרובו
  • אדם ובא כוחו
  • שותפים בשותפות
  • בני משפחה מסוימים
  • יוצר ונאמן בנאמנות
  • חברי קיבוץ, מושב שיתופי או מושב עובדים

משמעות הדבר היא שמבנים שנראים לכאורה מפוזרים, עשויים להיחשב בפועל כשליטה מרוכזת.

 

מתי חברה אינה חברת מעטים?

בת חברה

חברה לא תיחשב חברת מעטים אם 80% או יותר מהון מניותיה מוחזקים בידי חברה או חברות שאינן חברות מעטים.  במקרה כזה מדובר ב"בת חברה", והוראות פרק חמישי לחלק ד לפקודה לא יחולו עליה.

חברה שיש לציבור עניין ממשי בה

החוזר מבהיר כי החברות הבאות לא ייחשבו כחברות מעטים:

  • חברה שמניותיה נסחרות בבורסה;
  • חברה שמעל 20% מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי חברה ציבורית, ודוחותיה כלולים בדוחות המאוחדים של החברה הציבורית;
  • חברה ממשלתית.

לעומת זאת, חברה פרטית שחייבת בדיווח, חברה שהנפיקה אג"ח בלבד, או חברה המוחזקת בידי גופים מוסדיים, עדיין עשויה להיחשב חברת מעטים.

 

 

סיכום והמלצה מקצועית

חוזר מס הכנסה 01/2026 מחדד באופן ברור:
הבחינה האם חברה היא חברת מעטים אינה טכנית בלבד, אלא מהותית, מורכבת ותלויה במבנה השליטה האמיתי, בזכויות עתידיות ובזהות בעלי המניות בפועל.

משרד אלעד נעמן יועצים מתמחה בליווי חברות ובעלי מניות בהתמודדות עם משטר המיסוי החדש של חברות מעטים, לרבות:

  • בחינת סיווג החברה;
  • ניתוח מבני אחזקה מורכבים;
  • תכנון מס וליווי מול רשות המיסים;
  • ייצוג בהליכי שומה וביקורת.

במקרים רבים, בדיקה מקדימה ותכנון נכון יכולים למנוע חשיפה מהותית ולחסוך עלויות מס משמעותיות.

 

תמונה של אלעד נעמן

אלעד נעמן

מקים המשרד אלעד נעמן - יועצים בע"מ, רו"ח, משפטן, יוצא רשות המיסים.

מאמרים באותו נושא

דילוג לתוכן